Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 3a

גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ. הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה? כּוּלָּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הִיא.

Traduction

It is a decree lest one climb the tree and pick the fruit, as this would constitute the prohibited labor of harvesting. If so, the prohibition against eating fruit is itself due to a decree. And will we arise and issue a decree to prevent violation of another decree? Rav Yosef responded: That is not so; rather, when the Sages issued the initial decree, they enacted the prohibitions against both fruit that fall and a laid egg, as all the prohibitions are components of one decree. In other words, the similar cases of the fruit and the egg were both included in the original decree.

Rachi non traduit

ויתלוש. דהוה איסורא דאורייתא דהיינו קוצר שהוא אב מלאכה:

חדא גזרה היא. לא שתהא זו גזרה דלא ליתי לידי פירות הנושרין אלא כשנמנו וגזרו על פירות הנושרין אף ביצה היתה במשמע ואע''ג דלית בה משום תלישה מיהו מכלל גזרת חכמים היתה שאף היא פרי הנושר:

Tossefoth non traduit

גזרה שמא יעלה ויתלוש. ותימה ל''ל האי טעמא דלקמן (ביצה דף כד:) גבי נכרי שהביא דורון אם יש במינו במחובר אסור פי' רש''י דכיון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולא יומא וכן משמע דטעמא משום מוקצה מדמייתי לה גבי ספק מוכן והשתא תרי טעמי למה לי וי''ל דטעמא דהכא אתיא אליבא דר' שמעון דלית ליה מוקצה ולקמן אתיא אליבא דרבי יהודה ותימה דהא פירש רש''י גופיה לקמן נכרי שהביא דורון כו' אסור הואיל ולא לקטינהו מאתמול אקצינהו והוי כמוקצה דגרוגרות וצמוקים דאפי' ר' שמעון מודה א''כ אתיא נמי כר' שמעון ע''כ י''ל דמיירי הכא כגון בחצר דהוי מוכן לעורבים ומוכן לעורבים הוי מוכן לאדם לכך צריך האי טעמא וא''ת הא אמרי' (שבת דף קכב.) מעמיד אדם בשבת בהמתו על המחובר אבל לא על המוקצה פירוש עשבים שנתלשו היום ואמאי הא הוי מוכן לבהמה דאי בעי אכלה מנפשה וי''ל דמיירי בתרי עברי דנהרא עוד יש לומר דלא שייך מוכן לעורבים רק בפירות האילן שרגילין להשיר מעצמן והוא מצפה לכך אבל תימה אם כן כיון דאמר האי טעמא למה לי טעמא דלקמן ויש לומר. דלקמן מיירי בדבר דבעי מרא וחצינא כגון לפת וצנון דלא שייך שמא יעלה ויתלוש דאדכורי מדכר הואיל ואין יכול בקל לתולשו וראיה לדבר הא דתנן במסכת שבת (דף קכב. ושם) נכרי שהדליק הנר בשביל ישראל אסור להשתמש לאורו אבל בשביל הנכרי מותר ואמאי לא חיישינן שמא ידליקנו ישראל עצמו אלא אדכורי מדכר ומטעם זה אכל רבינו אליעזר ממי''ץ מליח שצלאו נכרי מעצמו בשבת דלמאי ניחוש הרי לא צלאו בשבילו וכי תימא שמא יצלה הוא עצמו הואיל ואיכא טרחא בדבר אדכורי מדכר ואי משום מוקצה חזי לכוס ולא נהירא דאמרינן במסכת שבת (ג''ז שם) בהדיא אם הביא נכרי מים אסור שמא ירבה בשבילו ואין לחלק ולומר דדוקא גבי מים שייך שמא ירבה בשבילו אבל כאן הנכרי צלאו כבר ולא שייך האי טעמא דהא איכא בתוספתא (דשבת סי''ב) בהדיא במכירו אסור מפני שמרגילו לשבת הבאה ועוד י''ל דדוקא בפירות וענבים שייך שמא יעלה ויתלוש ושמא יסחוט לפי שאדם מתאוה להם ובעודו בכפו יבלענו אך תימה מאי שמא יעלה ויתלוש הא אפי' לכתחילה מותר לתלוש דהא אוכל נפש מותר וגם קשה לקמן (ביצה דף כג:
ושם) תנן אין צדין דגים מן הביברין ביו''ט ואמאי הא אוכל נפש הוא ואין לומר דכל דבר שיכול לעשותו מערב יו''ט אסור לעשותו ביו''ט עצמו כי לא אתעביד ליה מערב יו''ט דהא אמרי' (לקמן ביצה כח:) הוא ולא מכשיריו פירוש אוכל נפש ולא מכשיריו כגון לתקן שפוד רבי יהודה אומר לכם לכל צרכיכם והוא לבדו איצטריך לאסור מכשירין שאפשר לתקנן מערב יום טוב אלמא דוקא במכשירין יש חילוק בין אפשר לעשותן מערב יו''ט בין אי אפשר אבל באוכל נפש כ''ע מודו דאפילו אפשר לעשותן מערב יו''ט מותר לעשותן ביו''ט וי''א דלכך אין צדין שמא יצוד דגים טמאים שאינם צורך ולא נהירא דאם כן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דמותרת על כן פירש רבינו נתנאל מקינו''ן דבירושלמי יש אך אשר יאכל לכל נפש וסמיך ליה ושמרתם את המצות אותם מלאכות שמשימור ואילך הם מותרות דהיינו מלישה ואילך אבל שאר מלאכות דמקודם לכן אסורין ועוד דבירושלמי יש מיעוט אחר אך שלא לקצור [וע' תוספות שבת צה. ד''ה והרודה]:

רַבִּי יִצְחָק אָמַר: גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ.

Traduction

Rabbi Yitzḥak said a different reason: An egg that was laid on a Festival is prohibited as a decree due to liquids that seeped from the fruit (Eiruvin 39b), which is prohibited on that day. The legal status of an egg that was laid on a Festival is like that of liquids that seeped from a fruit on a Festival.

Rachi non traduit

משום משקין שזבו. דק''ל אסורין לבו ביום כדתנן ואם יצאו מעצמן אסורים (שבת דף קמג:) וביצה נמי דמיא להו שזבה ויצאת ממקום שהיתה בלועה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ טַעְמָא מַאי — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט, הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה? כּוּלַּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הִיא.

Traduction

Abaye said to him: With regard to liquid that seeped from fruit, what is the reason that the Sages prohibited it? It is a decree lest one purposely squeeze the fruit, and thereby perform the prohibited labor of threshing. However, the prohibition against consuming this juice is itself a rabbinic decree. And will we arise and issue a decree to prevent violation of another decree? Rabbi Yitzḥak replied: All the prohibitions are components of one decree. When the Sages prohibited this juice, they banned the eating of an egg laid on a Festival for the same reason, as the actions are similar.

Rachi non traduit

שמא יסחוט. וסחיטת פירות תולדה דדש היא שמפרקן מתוך זג שלהן כמפרק תבואה מקש שלה:

חדא גזרה היא. כדפרישית כשגזרו על משקין שזבו אף ביצה היתה במשמע:

כּוּלְּהוּ כְּרַב נַחְמָן לָא אָמְרִי — כִּי קוּשְׁיַין. כְּרַבָּה נָמֵי לָא אָמְרִי — הֲכָנָה לֵית לְהוּ.

Traduction

As various explanations have been offered for this mishna, the Gemara seeks to clarify why each Sage was dissatisfied with the other explanations and suggested an alternative. The Gemara says: All of them, Rabba, Rav Yosef, and Rabbi Yitzḥak, did not state their explanations in accordance with the opinion of Rav Naḥman, as stated in our previously stated objection to Rav Naḥman’s explanation. The other Sages also did not state their explanations in accordance with the opinion of Rabba, as they do not accept that there is a Torah prohibition of using items whose preparation was from Shabbat to a Festival or from a Festival to Shabbat.

Rachi non traduit

כולהו. רבה דאוקי מתני' משום הכנה ורב יוסף ורבי יצחק דאוקמוה משום גזרה:

כרב נחמן לא אמרי. משום מוקצה:

כי קושיין. כדפרכינן לעיל ליפלגו בתרווייהו:

אֶלָּא רַב יוֹסֵף מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יִצְחָק? אָמַר לָךְ: בֵּיצָה אוּכְלָא, וּפֵירוֹת אוּכְלָא. לְאַפּוֹקֵי מַשְׁקִין — דְּלָאו אוּכְלָא.

Traduction

However, the following question arises: Since Rav Yosef provides an explanation that is similar to that of Rabbi Yitzḥak, what is the reason that he did not state his explanation in accordance with the opinion of Rabbi Yitzḥak? The Gemara answers that Rav Yosef could have said to you: An egg is food, and fruit is food, i.e., an egg is comparable to fruits that fall. This observation would serve to exclude juice, which is not food but drink. Consequently, an egg is not comparable to juice and would not be included in the same decree.

Rachi non traduit

ומשקין לאו אוכלא. הלכך כשגזרו על משקין שזבו לא היתה ביצה במשמע שהרי אינה משקה אבל בכלל פירות הנושרין היתה:

וְרַבִּי יִצְחָק מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב יוֹסֵף? אָמַר לָךְ: בֵּיצָה בְּלוּעָה, וּמַשְׁקִין בְּלוּעִין. לְאַפּוֹקֵי פֵּירוֹת — דְּמִגַּלּוּ וְקָיְימוּ.

Traduction

The Gemara asks the reverse question: And with regard to Rabbi Yitzḥak, what is the reason that he did not state his explanation in accordance with the opinion of Rav Yosef? The Gemara answers: He could have said to you that the case of an egg is more similar to juices that seep from fruit. How so? An egg is enclosed inside a chicken before it is laid, and likewise juice is enclosed inside the fruit. This observation serves to exclude fruits that fall from a tree, which are standing exposed on the tree. Therefore, the comparison between fruits that fall and an egg is weaker than the comparison between liquid that seeped from fruit and an egg.

Rachi non traduit

בלועה. בתוך התרנגולת וזבה לחוץ:

ומשקין בלועין. בחרצן וזבין לחוץ:

לאפוקי פירות דמגלו וקיימו. הלכך נשירת הביצה לאו בכלל נשירת הפירות:

וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ. דְּרַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, וּמְשַׁנֵּי.

Traduction

§ The Gemara notes: And Rabbi Yoḥanan also holds that the prohibition against eating an egg laid on a Festival is a decree due to liquid that seeped from fruit. What proof can be cited for this? It is proven as Rabbi Yoḥanan raised a contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and a different statement of Rabbi Yehuda, and he resolved the apparent contradiction in a manner that indicates his own opinion.

תְּנַן: אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּירוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן — אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לָאוֹכָלִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין — הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר.

Traduction

The Gemara elaborates on the previous statement. We learned in a mishna (Shabbat 143b): One may not squeeze fruits to extract liquids from them on Shabbat, and if the liquids seeped out on their own, it is prohibited to use them on Shabbat, lest he come to squeeze fruits intentionally. Rabbi Yehuda says: If the fruit is designated for eating, e.g., apples, the liquid that seeps from them is permitted. Since there is no concern that one might squeeze the fruit, there is no reason to prohibit its liquid. And if the fruit was originally designated for liquids, such as grapes for wine, there are grounds for concern that one might squeeze them, and therefore the liquid that seeps from them is prohibited.

Rachi non traduit

ואם יצאו מעצמן אסורין. בו ביום גזרה שמא יסחוט:

אם לאוכלין. הן מכונסין הפירות הללו היוצא מהן מותר בו ביום דכיון דלא ניחא ליה בהני משקין ליכא למגזר שמא יסחוט:

אַלְמָא כָּל אוֹכָלִין לְרַבִּי יְהוּדָה — אוּכְלָא דְאִפְּרַת הוּא.

Traduction

From the fact that Rabbi Yehuda said that liquid from fruit intended for eating is permitted, one can infer that, apparently, all food that comes out of another food is classified as food that was separated, according to the opinion of Rabbi Yehuda. Food that was separated is not considered a new food, but part of the food that previously existed.

Rachi non traduit

אלמא. מדקאמר אם לאוכלין היוצא מהן מותר כל לאוכלין אמר בדבר היוצא מהן אוכלא דאפרת הוא ואינו בכלל גזרת משקין שזבו:

וּרְמִינְהוּ, וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַתְנֶה אָדָם עַל כַּלְכָּלָה שֶׁל פֵּירוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן,

Traduction

And the Gemara raises a contradiction against this from a different source: And Rabbi Yehuda said further, concerning untithed fruit, which may not be rendered fit to be eaten on a Festival by separating teruma and tithes from it (Eiruvin 39a): A person may stipulate a condition with regard to a basket of untithed fruit on the first day of a Festival, and say: If today is the true Festival day, the second Festival day is actually a weekday. Therefore, this fruit is permitted, once I separate tithes from it, as on any other weekday. And vice versa: If today is, in fact, a weekday, and tomorrow is the Festival, I hereby separate its tithes today.

Rachi non traduit

ועוד אמר ר' יהודה. לעיל מיניה תנן במסכת ערובין ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר ויהיו שני ימים טובים מערב אדם שני ערובין כו' דקסבר שתי קדושות הן אחד חול ואחד יום טוב ולא ידעינן הי חול והי יום טוב:

מתנה אדם על הכלכלה. להא מלתא הוי שתי קדושות היתה לו כלכלה של פירות טבל ושכח ולא עישר מערב יום טוב ותנן אין מגביהין תרומות ומעשרות ביו''ט מעשר ביו''ט בתנאי ואומר אם היום חול ולמחר קדש יהיו אלו תרומה ומעשרות על אלו ואם היום קדש אין בדברי כלום ונותן בהן סימן ולמחרת חוזר ואומר כן אם היום חול ואתמול קדש יהיו אלו תרומה על השאר ואם היום קדש ואתמול חול הרי נעשה תרומה מאתמול וממה נפשך נתקנו:

וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי. וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּרִאשׁוֹן, תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי.

Traduction

Likewise, on the following day, he should again stipulate: If today is a weekday and yesterday was holy, I hereby separate tithes from the fruit now; if today is holy and yesterday was a weekday, separating the tithes yesterday was sufficient. And he may then eat the produce on the second Festival day, as in either case no prohibition is involved. And similarly, an egg laid on the first Festival day may be eaten on the second day, regardless of which day is the actual Festival.

Rachi non traduit

ואוכלה בשני. אבל לא בראשון דשמא קדש הוא ואין בדבריו כלום:

וכן לגבי ביצה. הוו שתי קדושות האחד חול והאחד יו''ט והנולדה בראשון מותרת בשני:

בַּשֵּׁנִי אִין, בָּרִאשׁוֹן לָא! וּמְשַׁנֵּי רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה.

Traduction

Rabbi Yehuda’s statement indicates that on the second day, yes, it is permitted to partake of the egg; but if the egg was laid on the first day, no, one may not eat it. If so, Rabbi Yehuda apparently contradicts himself, as he said previously that liquid from food prepared for eating has the same status as the food itself, and that its emergence is considered to be nothing more than the separation of two foods from each other. And Rabbi Yoḥanan resolves the difficulty: The attribution of the opinions with regard to the second day of the Festival is reversed (Berakhot 17b), so that Rabbi Yehuda’s opinion corresponds with his ruling above.

Rachi non traduit

בשני אין בראשון לא. אלמא כל מידי דזב ממקומו ביו''ט ואפילו אוכלא אסור:

ומשני רבי יוחנן מוחלפת השיטה. שיטת המשנה דאין סוחטין ואיפוך דרבי יהודה לרבנן:

Tossefoth non traduit

רבי יוחנן אמר מוחלפת השיטה. פירש רש''י מוחלפת ההיא דאין סוחטין ויפה פירש דעל כרחך צריך לפרש הכי דאין לפרש איפוך ההיא דכלכלה דאם כן כ''ש דקשה מדרבי יהודה לדר''י שיאסור ביו''ט שני דהא רבנן דפליגי עליה אמרי קדושה אחת היא וא''כ אי אמרינן איפוך אסור אפילו ביו''ט שני ותימה דהא ר' יוחנן גופה פסיק בפרק חבית (שבת דף קמג:
ושם) דהלכה כרבי יהודה (דקאמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה) בשאר פירות אבל זיתים וענבים לא אלמא דלא סבירא ליה דמוחלפת השיטה וי''ל דרבי יוחנן קאמר לפי דברי אותם האמוראים דלא סברי מוחלפת השיטה לדבריכם הכי הוא והכי נראה לי כמדומה ובשיטת מאיבר''א תירץ דמוחלפת השיטה היא אותה דכלכלה ורבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי אפילו ביום הראשון מותרין דאוכלא דאפרת הוא ולדידכו דאסריתו נולד בההיא דאין סוחטין אפילו ביום טוב השני אסור ואם תאמר אם כן דלדבריהם קאמר להו אמאי קא מחליף השיטה לימא לדבריהם קאמר להו ולא מוחלפת השיטה כרבינא ויש לומר דזה נראה לו דוחק לומר לדבריהם קאמר להו כדלא מוקמינן מוחלפת כו' דהואיל ועדיין לא דברו חכמים כלל מתחילה קודם רבי יהודה לא שייך למימר לדבריהם ורבינא אינו חושש לזה:

וּמִדְּקָא מַרְמֵי לְהוּ אַהֲדָדֵי, שְׁמַע מִינַּהּ חַד טַעְמָא הוּא.

Traduction

The significance of Rabbi Yoḥanan’s statement for the issue at hand is as follows: Since Rabbi Yoḥanan raised a contradiction between the cases of an egg and liquid that oozed, one may conclude from this that it is the same reason in both cases, i.e., an egg is prohibited on a Festival due to the rabbinic decree against liquid that oozed from fruit.

Rachi non traduit

ומדקא מרמי. רבי יוחנן משקין שזבו וביצה אהדדי:

שמע מינה חד טעמא הוא. ומאן דאסר בהא אסר בהא ודשרי בהא שרי בהא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source